שפים – מסעדנות, קייטרינג, מטבחים מקצועיים
2 באוקטובר 2014
7:29


 



    
כתבות נוספות
לונדון מחכה לכם

הפייסבוק מת, יחי האינסטגרם

התאחדות האולמות ממשיכה להתעלל בעסקי הקייטרינג

מדוע נמנעים בני דור ה-Y מלצאת למסעדות?

מה נשים רוצות

 
 

מאת אלדד לוי, איור: אנה שפירא
מתוך מגזין שפים, גיליון מס' 3


איך הופכים מסעדה למקום ידידותי לנשים? מקטינים מנות, מגדילים אחרות, דואגים לאופציות בריאות ושמים לב לפרטים הקטנים. אה, כן, ומשנים לגמרי את תפריטי היין. "זינפנדל סמוק מקליפורניה" זאת הגדרה טכנית לגברים. נשים יעדיפו "יין ורוד למצברוח אביבי"

יד אחת נשענת על השולחן, המבט מרוכז בצלחת והיד השנייה אוחזת במזלג. תנועות גריפה מהירות מסיעות את האוכל מהצלחת לפה. מזל שלא צריך לחתוך דבר. אין הפסקה או הפוגה - 5 דקות של תקיפה מרוכזת, והתדלוק הסתיים. גבר או אישה? מי שזיהה גבר, לא פספס. אבל זה לא נגמר כאן. נושא שהיה בעבר בבחינת גסות רוח - דיון על השוני בין המינים והגזעים - הפך תוך עשור ללגיטימי, בתנאי שהוא נערך ללא שיפוטיות ערכית.

וכמו בכל מחקר מדעי, אלה שהופכים רעיונות תיאורטיים לעובדות מעשיות מרוויחים, וזה נכון בהחלט גם בתחום האוכל. תיאוריה לחוד, אבל מאה שנות מחקר לא שקולות לסדרת טלוויזיה מצליחה אחת. "סקס והעיר הגדולה", שנבנתה על ומתוך נקודת השקפה נשית, שינתה הרבה מוסכמות חברתיות לגבי איך נשים אמריקאיות-­קרייריסטיות-­עירוניות-­מודרניות-­עצמאיות מתנהגות או אמורות להתנהג, שזה בעצם אותו הדבר.

על הפרק (הארוך), שדן בסקס, ועל הקצר יותר, שדן באהבה, נוותר הפעם. מה נשאר? האוכל. למעשה, מספר הסצנות בהן עוסקות גיבורות הסדרה בפעילות מינית או רומנטית, קטן לאין ערוך בהשוואה לסיטואציות, שבמהלכן הן פשוט אוכלות. במסעדה. בלי גברים. רק בנות. נשים שיוצאות לבד למסעדה - ­בזוגות או בחבורות גדולות - הן תופעה רווחת כיום במסעדנות המערבית. גם אצלנו רואים יותר ויותר נשים, שעבורן ארוחה בצוותא היא הבילוי המועדף. מה נשים רוצות? איך הופכים מסעדה למקום יותר ידידותי לנשים?

עצה מס' 1: לחשוב בקטן
וזה לא עניין של תקציב. "גברים אוכלים לעומק - מסתערים על נתח סטייק עסיסי. נשים אוכלות לרוחב - מלקטות מזה ומזה". כך תיאר זאת בזמנו אייל שני. לנשים גם פחות חשוב לשמור על מבנה היררכי ומסודר של ארוחה. שולחן עם הרבה צלחות, הרבה צבעים, הרבה טעמים - סידור כזה מתאים מאוד לנשים.
אופנת ה-­small plates, שכבשה בסערה את מסעדות ניו יורק, מכוונת בדיוק לקהל הנשי. אנחנו הישראלים לא צריכים לחפש דוגמאות רחוקות. המאזטים ב"מאנטה ריי" או ב"טרסה" בהרצליה הם דוגמה טובה לאיך עושים זאת נכון. מעטות הנשים (וגם הגברים אבל מילא) שלא "גונבים" איזו צלוחית או שתיים גם אחרי שהזמינו ארוחה שלמה. אה, וכך אפשר גם לחלוק מנות הרבה יותר בקלות.

עצה מס' 2: לחשוב בענק
כי אכילה משותפת היא תחביב נשי ידוע. ואם כבר חולקים באוכל, אז מה רע בקערת ענק מרכזית, שמספיקה לשולחן שלם? שילוב של נשנושים קטנים ומנה מרכזית אחת יכול להתגלות כצורת בילוי מאוד מספקת מנקודת מבט נשית. בקפה/ מסעדה של "קום איל פו" בנמל תל אביב חושבים בין היתר בדיוק על זה, וחלק מהתפריט מציע מנות ענק.

עצה מס' 3: לחשוב ירוק
החלוקה של "מלקטות" ו"ציידים" נשמעת היום בנאלית, אבל מה לעשות שזה עובד בתור הסבר לא רע להרבה תצפיות? ה"ציידים" המערביים מכוונים הכי גבוה בהיררכיית המזון - בשר, בשר ועוד בשר. הנשים מכוונות למטה יותר. זה מתבטא בהעדפת פסטות, מרקים ובעיקר ירקות ופירות. תפריט מאוזן צריך להביא את זה בחשבון. גם מסעדת בשרים עניינית כמו NG, או המבורגרייה כמו "אגאדיר", מציעות אופציה צמחונית, גם אם לפעמים סמלית מדי. סלט גדול ומעניין יכול בהחלט להוות ארוחה נשית שלמה, דבר שהוא כמעט אבסורד מנקודת מבט גברית.

עצה מס' 4: לחשוב בריא, לחשוב רזה
נכון, נכון, יותר ויותר גברים מודעים לאכילה בריאה, אבל נשים מודעות לכך יותר והן גם פחות יוותרו לעצמן במסעדה. להן מומלץ להציע רוטבי "לייט", מנות לא מטוגנות, והלהיט החדש - קטניות ודגנים סופר-­בריאים (קינואה, כוסמת, עדשים). כאמור, מומלץ לשלב כמה מנות פסטה, רצוי עם רטבים ללא חמאה ושמנת.
רונית ברונפמן, מבעלי קייטרינג "פוד­ארט", מוסיפה: "בסגירת תפריט לאירוע הגבר יתעסק במשא ומתן הכספי ויוודא שקיימת לפחות מנת בשר אחת. כל השאר מהווה טריטוריה נשית ברורה: תוספות, ירקות, דגים, לחמים, מה הולך עם מה, מה קל ומה כבד, מה בריא יותר ומה אופנתי - הכניסה לנשים בלבד". ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת אריזונה עולה, כי לא כל הנשים רוצות להיות בלונדיניות, אבל רובן מעדיפות להיות רזות. תפריט טוב יכול לתמוך בחלום, אם יציע פריטים מתאימים.

עצה מס' 5: גם נשים אוהבות אלכוהול
אם בעבר האלכוהול היה טריטוריה גברית בלבד, ב"סקס והעיר" לימדו אותנו, שאלכוהול מחבר אותנו במהירות לתחושות ולדחפים הבסיסיים - אגרסיביות, עצב וגם סקס, אם תתעקשו. טוב או לא, נשים "למדו" לצרוך אלכוהול על בסיס קבוע, אבל בתנאים שלהן: הן עדיין מעדיפות משקה על בסיס טבעי, שיהיה נעים, בעל ערך קלורי נמוך ורמות אלכוהול לא גבוהות מדי. ומה עם בירה? למה לא להציע לנשים כוס של רבע ליטר? כי כולם מציעים מינימום שליש? כמות של רבע ליטר נראית יותר אלגנטית, תמיד, ועדיין לגברת שמורה הזכות להזמין עוד אחת.

עצה מס' 6: אלכוהול זה גם יין
ולראיה בריטניה, ארץ הבירה, שם עלה היין לראש טבלת מכירות האלכוהול, דווקא בזכות הנשים. עולם היין נחשב לטריטוריה גברית, אם כי הגברים יהיו הראשונים להודות, שהנשים הן טועמות יין טובות יותר מהם. יש לזה גם הסבר מדעי: צפיפות בלוטות הטעם על הלשון גבוהה יותר אצל נשים. ולמרות זאת, תפריטי היין מנוסחים כמעט תמיד תחת היררכיה מעצבנת של אזורי גידול¬ זנים ושאר נתונים טכניים - גישה אספנית­-גברית.
"זינפנדל סמוק מקליפורניה"? מה זה בכלל? אפשר במקום זה לתת משהו תיאורי וחווייתי: "יין ורוד ומעט מתקתק, מוגש מאוד צונן, ילווה נהדר מצב רוח אביבי". תאמינו לי - אישה תתחבר לתיאור כזה בקלות. ואם זה לא מספיק, מגיע ציטוט מ-­Shafer Line on Wine, ולפיו מנת המשכל של שותי היין גבוהה יותר מזו של שותי הבירה. מתאים.

עצה מס' 7: לאישה יש 5 חושים
והיא משתמשת בכולם, גם במסעדה. נשים שמות לב גם לפרטים קטנים ונוטות לתאר ולחוות חוויות בצורה חושנית יותר. "לצד פילה בקר, מנה יחסית קטנה, המנה המובילה אצל נשים היא זו של הספריבס", אומר גיורא אשכנזי ממסעדת הבשרים NG. אולי זה התיבול המתקתק, אבל אין ספק שצורת החיתוך העדינה יחסית והשימוש הלגיטימי בידיים לאכילה עושים גם הם את שלהם. ככלל, נשים מתחברות לטעמים עדינים יותר, כשתיבול חריף הוא כמעט חטא.
חוש הראייה עובד גם הוא שעות נוספות. עיצוב מוקפד עד הפרטים הקטנים קונה נשים ויכול לגרום להן להיות סלחניות למעידות קטנות. צלחת אסתטית תכבוש את הלב עוד לפני הביס הראשון. שירותים מעוצבים ובוהקים מניקיון יוסיפו נקודות רבות, וטאץ' קטן של תשומת לב, כמו קרם ידיים ליד הכיור, יגרמו לאישה להיאנח בעונג.
ואם כבר הזכרנו את הראייה - קחו טיפ קטן, הישר משולחנה של אחת המסעדניות היותר חכמות במקומותינו, עפרה גנור: אצל כולנו, גברים כנשים, נחלשת הראייה כשהם חוצים את גיל ה-40. אלא מה? לנשים, יותר מאשר לגברים, קשה להודות בכך. אל תכריחו אותן לשלוף את המשקפיים בכל פעם שצריך לעיין בתפריט. אותיות קצת יותר גדולות, שחורות על גבי לבן, יעשו את העבודה.

עצה מס' 8: אכילה היא אירוע חברתי
ולחברותא הזו יש חוקים משלה. נשים אוהבות לבדוק מה האחרות מזמינות, לפני שהן מזמינות לעצמן. גם מי שלא בדיאטה לא תרצה להיתפס כזללנית חסרת גבולות ליד חברותיה מלחכות הסלט. הגבולות אגב נפרצים באירועי נשים, כפי שכל קייטרר יודע לספר. אולי העובדה שאפשר לקחת צלחת "קטנה" (אבל הרבה פעמים) משחררת איזה רסן, והכמויות הנצרכות גדלות בשיעורים מדהימים. כדאי גם לזכור את "חוק ההצלבה": מלצרים גברים לשולחנות של נשים, ולהפך. ועוד טיפ: מחקרים העלו שנשים מעדיפות שירות ידידותי, בניגוד לגברים, שיעדיפו שירות יעיל.

עצה מס' 9: נשים אוהבות מתוק
וזה נאמר למרות כל האמור לעיל ובסתירה מסוימת לבריא­-טבעי-­דל קלוריות. ואם מתוק, עיניים נשיות חייבות לראות גם משהו משוקולד. איך מתירים את הפלונטר? אפשר להציע קינוחים בחצי גודל, וקינוחים על בסיס פירות יזכו תמיד לרייטינג גבוה. אם רוצים להיות מתוחכמים ויצירתיים במיוחד, אפשר להוציא מנות אחרונות מודולריות, שמציעות הנאה מכל העולמות, אבל במידות קטנות. דוגמה? מקפא שוקולד מיניאטורי, שיוגש עם קערית סלט פירות טריים וכדור סורבה טבעי, הוא שילוב שגם אישה ששומרת באדיקות על גזרתה תחיה איתו בשלום.

עצה מס' 10: כל אישה היא מקרה פרטי
הוא: "קשה לשוחח עם נשים, כיוון שכל אמירה כללית הן הופכות לעניין אישי".
היא: "אני דווקא בכלל לא כזו..."
אז לפני הכל, גבירותי, כל הכתוב כאן מאוד כללי, ולא - זה לא בהכרח עלייך. וזה, חברים, גם החוק הראשון שלמדנו מ"סקס והעיר". עובדה. כל אחת מתאהבת בגבר אחר לגמרי. אין מנה אחת, תפריט אחד, משקה אחד או כל-­דבר-­אחר אחד, שיעשה את זה לכולן. אבל כבר למדנו שמסעדנות חכמה היא אוסף של דברים קטנים, המתווספים לשלם הגדול מסכום חלקיו - מה שתופס גם במקרה הזה.

חלק מהחומרים ברשימה זאת מבוססים על כתבתה של רננה פרס, "ציידים ממאדים, מלקטות מנגה", שהתפרסמה בגיליון 7 של מגזין "טעם", בהוצאת "על השולחן, מרכז גסטרונומי".


הכי ידידותית לנשים



תגובות הוספת תגובה
1.כמה שטויות!!!ברברה29/06/06
2.באמת שטויותלהי21/10/06

 
 
 
הפכו לעמוד הבית
הדפסה
הוספה למועדפים
חזרה לעמוד הבית